אלונה חוזרת הביתה דרך הגן בשעת צהרים. הרוח נושבת, ועלה מיוחד נושר מאחד העצים, נוחת על ראשה של אלונה ומלווה אותה. רק כשהיא מגיעה הביתה, היא מגלה שלעלה חשיבות גדולה יותר עבור העץ ממה שיכלה לדמיין, הוא הלב של העץ ממנו נשר. כשהיא מחכה שמרק העדשים, שהכין לה אביה לארוחת צהרים, יתקרר, מפליגה אלונה במחשבות על עצים, לבבות ועלים.
סיפור מלא דמיון שאפשר ללמוד על כך שלעיתים דבר הנראה לנו חולף וסתמי, כמו עלה, יכול להיות עולם שלם בשביל האחר.