גיא לא רצה ללכת לגן, הוא פשוט לא רצה, גם כשאמא שלו נשארה איתו מספר ימים כדי שיתרגל, הוא לא מפסיק לבכות. עד שיום אחד בראשה של אמו צץ רעיון משעשע, גן הבוכים. גן הבוכים כשמו כן הוא, גן בו חייבים כולם לבכות. הגננות, הילדים הצעצועים אפילו הדרך לגן בוכה. הרעיון מוצא חן בעיני גיא ואף גורם לו לצחוק כל הדרך אל הגן.
מסייע, בדרך משעשעת, בהתמודדות עם התחלות חדשות ובכי בתקופת ההסתגלות לגן.